מכתב ששלחתי לחברי הנהלת איגוד הניווט ב-20.5.2014 *
אני ביקשתי להעלות לדיון את הניווט והליגה הרכוב כיוון שהמצב הקיים לא מועיל ואף מפריע לפעילות העיקרית של האיגוד והמועדונים.
בדיון בפורום לאחר הניווט הרכוב במשואה (תחילת אפריל), כתב נועם רביד:
המארגנים צריכים לתכנן 3 מסלולי אופניים טובים (זה לא קל, גם אם רוב התחנות משותפות), לבדוק אותם, להניח ולאסוף תחנות ומים בשטח גדול, להזניק בנפרד, לנהל תוצאות בנפרד, וכו’. הרבה התעסקות בשביל 30 איש (ונכון לרגע זה רשומים אף פחות מכך). אם יהיו פחות מ-50 נרשמים בתום ההרשמה המוקדמת, כמארגן הייתי שוקל ברצינות לבטל את התחרות.
נועם לא הזכיר את העובדה שהמארגנים חייבים גם לגייס בעלי רכבי שטח לעזרה בבדיקת השטח/הנחת תחנות/איסוף תחנות, וגם לצורך חילוץ רוכבים (במשואה היו 3 מקרים כאלה).
גם לא קל, כפי שרבים חושבים, לשלב ניווט רגלי וניווט רכוב. צריכים למצוא שטח שמתאים לשני האירועים, למקם את הזינוק והסיום בצורה בטיחותי, ולנהל שני אירועים מקבילים במחשב.
ביתיר היו 26 רוכבים. הרבה פחות מה-50 שנועם הגדיר כמספר מינימום לקיום אירוע.
במשואה היו 35 רוכבים.
בכרמי יוסף היו 27 רוכבים.
מספר כה קטן אינו מצדיק את השעות הרבות והמאמצים הדרושים לתכנון וארגון ניווט רכוב. מספר כה קטן אינו מצדיק קיום ליגה בעלת 13 קטגוריות (אפילו לא 10 קטגוריות). מספר כה קטן אינו מצדיק בלעדיות או שריון תאריכים בלו”ז התחרויות של איגוד הניווט.
במהלך 6 השנים האחרונות, התנסיתי בכל הפעילויות הקשורות לניווט הרכוב:
רכבתי – בכ-20 ניווטים רכובים יחד עם בעלי יובל. תמיד רכבנו ביחד. למעשה לא היינו מתחרים “כשרים” ולא הייתי זכאית למדליות שקיבלתי.
שיווקתי – עסקתי בפרסום וקידום הניווט הרכוב במסגרת האיגוד והמועדון (פליירים, מיילים, וכו’). כתבתי בלוגים (בלוג 1) (בלוג 2). במועדון ארגנו תוכנית פעילות רכוב ויצרנו מתקני מפות להשאלה.
תכננתי – יובל ואני הסכמנו לבקשה לתכנן את המסלולים של הניווט משואה. על אף השבחים שקיבלנו על התכנון המסלול הקצר, הביקורת השלילית על המסלולים הארוכים אינה מעוררת רצון להתנסות שנית, וגם מצביעה על העדר המשאבים האנושיים המסוגלים/המוכנים לארגון ניווט רכוב.
בתור משתתפים רכבנו בלא מעט ניווטים בהן המסלולים היו ארוכים מדי ו/או דרשו מאמץ פיזי הרבה מעבר ליכולת שלנו. זאת הסיבה העיקרית שהפסקנו להשתתף.
שמעתי – ציתותים שמשקפים הדעות הרווחות בקרב הרוכבים: “לא ניתן להביא רוכבים מחוץ לאיגוד” “אינני מארגן/מתכנן ניווט רכוב כי אני רוצה להשתתף” “את תיהני/תצליחי יותר אם תשקיעי באופניים איכותיים יותר”
רוכבים מעטים – לרוב ותיקי האיגוד מוכרים ומעורכים – יוצרים הרבה רעש בפורום, אך לא מבצעים שום פעילות אחרת כדי להגדיל את מספר המתחרים בניווט הרכוב – וכוונתי היא לרוכבים שבאים מחוץ לאיגוד. אין לצפות שמצב זה ישתנה.
לפני שנה, בניסיון ליצור רצף פעילות ולמשוך רוכבים (מהאיגוד), החליטה ההנהלה לקיים את הליגה הרכוב באביב-קיץ. עקב לחץ של מעטים, ההחלטה בוטלה והניווטים הרכובים שובצו בתוך הלו”ז העונתי הרגיל. מסתבר ללא הצדקה. לא מקובל שיופעל לחץ על מועדון, מבחוץ או מבפנים, לקיים אירוע רכוב, כפי שקרה השנה (כרמי יוסף, לדוגמה).
אני מאמינה שכבר ניסינו הכל כדי להצדיק קיום הליגה הרכוב, ללא הצלחה, והגיע הזמן לבטלה.
אם המועדונים רוצים לקחת על עצמם לארגן ניווט רכוב זה בסדר. החלטה שלהם בלבד. בהחלט רצוי לקיים אירועים מיוחדים של רכיבה – רוגיין, אליפות ע”ש גיטמול, וכדו’.
באופן אישי, עייפתי מהדיונים והמאמצים, ומעתה לא אקדיש זמן או אנרגיות לקידום ניווט רכוב.
בברכה
ליסה
תגובה שקיבלתי מענת מאיר, חברת הנהלת איגוד
גם אני כמשתתפת עבר של ליגת האופניים (אף רכשתי אופניים במיוחד לצורך השתתפות פעילה) חשה מנקודת המבט האישית שלי כי ליגת האופניים אינה צומחת למעלה אלא להיפך.מאחר וגם השתתפות הנשים ירדה עקב הקושי הפיזי הכרוך ותשובת רכז התחום כי לא ניתן להקל, נעלמו גם המשתתפות הבודדות שהיו. אני מבינה את הצורך לשמור על סטנדרטים עולמיים מסויימים ועל חוסר היכולת לחרוג מתקנים שנקבעו, אך נכון היה למצוא את הדרך להקל למתקשים ברכיבה פיזית/טכנית קשה (גברים כנשים) כדי לחבר אותם לתחום בדרך שלא תפריע לקיום הליגה התחרותית. אפשר לבדוק מספרית את העניין, אך נראה לי שחלה ירידה גם במספר המשתתפים ממין זכר משנה לשנה. אני סבורה שכיוון שהשקענו משאבים בעבר בפרסום הליגה והעניין לא ‘תפס’ אין טעם להשקיע שוב או להמשיך לדשדש בתחום מתנוון.
באופן אישי חבל לי כי נהניתי מספורט מסוג השונה מריצה ושילובו עם הניווט אותו אני כל כך אוהבת. מצד שני, זה היה סיוטי למדיי למצוא עצמי דוחפת את האופניים 75% מזמן הניווט. ושזיו לא יבוא ויגיד שצריך להתאמן… כי אף אחד לא חייב לרוץ בניווט הרגלי – קיימת אופציה ללכת או לרוץ, אופציה שאינה קיימת באופניים.
